ילד בן 5 ומעלה שמרטיב לפחות בשני לילות בשבוע במשך שלושה שבועות לפחות נחשב כסובל מהרטבת לילה, על פי ההגדרה של פרופ' אבישלום פומרנץ (באתר כללית).
אפשר להוסיף נדבך: אם זה לא מפריע לילד ולא להורים – אפשר לחכות עם טיפול. אך אם זה פוגע בבטחון של הילד או בשקט של ההורים וביחסם אל הילד – חשוב לטפל בזה.
זוהי תופעה ידועה שעל פי מחקרים כ-20% מהילדים בגיל 5 סובלים ממנה, וכ-10% עד 15% מהילדים בגיל 6. (עיינו בערך הרטבת לילה בויקיפדיה האנגלית).
מחקרים מראים שאם לאחד ההורים סבל מהרטבת לילה, יש סיכוי קרוב ל-45% שלילדם גם תהיה בעיה זו. ואילו במקרה שלשני ההורים היתה הרטבת לילה – הסיכויים מטפסים ל-77%.
תלוי את מי שואלים.
אם תשאלו רופא אורולוג, הוא ישלח אתכם לבדיקות שונות כדי לוודא שזו לא בעיה אורולוגית. רק לאחר שיתברר שהכל תקין (בלי עין הרע), הוא יציע לכם טיפול התנהגותי או תרופתי.
אם תשאלו פסיכולוג, הוא ישר יציע לכם טיפול התנהגותי, ורק אם תהיינה בעיות, הוא יפנה אתכם לבדיקות רפואיות.
בסופו של דבר, ברוב הגדול של המקרים, יפנו אתכם לטיפול על ידי זמזם הרטבה או פעמונית. על ההפניה הזו תשלמו הרבה מאוד כסף. גם אם קופת החולים שלכם תשתתף בחלק מן הסכום, עדיין תשלמו לא מעט.
בדיוק בשביל זה הקמנו את האתר הזה – על מנת לספק לכם מידע וכלים ראשוניים לטיפול בבעיה.
זה תלוי בעיקר בכם – ההורים!
אם אין לכם חשק להשקיע - לכו למטפל מקצועי. הכסף הרב שתשלמו יגרום לכם להשקיע.
באתר תוכלו לקרוא מאמרים המדריכים אתכם כיצד לגמול את הילד על ידי שימוש בזמזם הרטבה. ישנם גם מאמרי ביקורת על זמזמים מדגמים שונים שיעזרו לכם להחליט איזה זמזם לקנות.
בנוסף לכך, ישנם גם מאמרים העוסקים בצד הנפשי-פסיכולוגי של התופעה. כדאי לעיין גם בהם, שכן הם יכולים לעזור ליצור אווירה נוחה יותר בבית בתהליך הגמילה.
הערה לשונית קטנה: בכל מקום שכתוב ילד, הכוונה, כמובן, גם לילדה. השימוש במילה ילד נעשה לשם הנוחות. בנוסף לכך יש לציין כי התופעה שכיחה יותר אצל בנים פי שתים-שלוש מאשר אצל בנות.